אשראי צרכני בישראל 2023–2024 — מה קרה בפועל

במתווה המקורי נקבעה אפשרות לדחיית תשלומי הלוואות למשך שלושה חודשים. לגבי המעגל הראשון, הדחייה הייתה ללא חיוב בריבית על הסכום הנדחה וללא עמלות. לגבי המעגל השני, הריבית החוזית המשיכה לחול על התשלומים הנדחים [מקור 1].

המתווה קבע תנאי מינימום, והבנקים יכלו להרחיב את ההקלות לטובת לקוחותיהם.

הדחייה לא הייתה ביטול של ההלוואה. התשלומים שלא שולמו במועד המקורי היו צריכים להשתלב בלוח הפירעון בהתאם למנגנון שנקבע.

באשראי צרכני נקבעה תקרת זכאות של 100,000 ש״ח במצטבר, בהתאם להגדרות המתווה המקורי. זו לא הייתה הצעה להלוואה חדשה של 100,000 ש״ח, אלא מסגרת לדחיית תשלומים על אשראי קיים [מקור 1].

ההבחנה חשובה משום שהמונח ״מתווה אשראי״ עלול ליצור רושם שהמדינה או הבנקים חילקו אשראי חדש. בפועל, רכיב מרכזי במתווה עסק בשינוי מועדי תשלום של התחייבויות קיימות.

ללקוחות מסוימים במעגל הראשון נקבעה הטבה של ריבית בשיעור אפס על יתרת חובה בחשבון העו״ש, עד 10,000 ש״ח ולתקופה של שלושה חודשים.

ההטבה לא חלה על כל לקוח שנמצא במינוס. במתווה המקורי היא הוגבלה לקבוצות הזכאות שפורטו וללקוחות שחשבונם היה ביתרת חובה ערב פרסום המתווה. קבוצת המילואים לא נכללה בהטבה הזאת בנוסח המקורי [מקור 1].

המתווה המקורי התייחס גם ללווים שהיו בפיגור לפני פרסומו. עבורם נקבע כי תתאפשר דחייה עד לתקופה שאינה עולה על 180 יום מתחילת הפיגור.

בנוסף נקבע שהמתווה אינו חל על לווה שכבר נמצא בהליך משפטי [מקור 1].

לכן, עצם קיומו של חוב שלא שולם במועד לא העניק בהכרח זכאות בלתי מוגבלת לדחייה. היה צורך לבדוק את מועד תחילת הפיגור ואת התנאים הרלוונטיים.

הודעות בנק ישראל מאפשרות לעקוב אחר התרחבות השימוש במתווה לאורך המלחמה.

בסוף נובמבר 2023 דיווח בנק ישראל על כ-278 אלף הלוואות שנדחו, בסכום תשלומים של כ-4.8 מיליארד ש״ח [מקור 3]. עד סוף מאי 2024 גדל מספרן לכ-390 אלף, בסכום של כ-8.2 מיליארד ש״ח [מקור 4]. נתונים אלה מתייחסים לכלל מגזרי האשראי במתווה — משכנתאות, אשראי צרכני ואשראי עסקי — ומרבית הסכום הכספי שנדחה היה במגזר העסקי ולא באשראי צרכני [מקורות 3, 4].

בסוף אוגוסט 2024 עמד הנתון המצטבר על כ-460 אלף הלוואות וכ-9 מיליארד ש״ח. כ-73% ממספר ההלוואות שנדחו היו במגזר משקי הבית, אך משקי הבית היו אחראים לכ-40% מהסכומים שנדחו [מקור 5].

ההבדל בין חלקם במספר ההלוואות לבין חלקם בסכום הכספי מראה מדוע אסור להסיק מסקנות רק ממספר ההלוואות. הנתונים כוללים סוגי אשראי שונים וסכומי דחייה שונים.

חשוב גם להבחין בין סכום התשלומים שנדחו לבין יתרת החוב הכוללת של ההלוואות. תשעה מיליארד ש״ח של תשלומים נדחים אינם תשעה מיליארד ש״ח של הלוואות חדשות, ואינם בהכרח תשעה מיליארד ש״ח של חובות שלא יוחזרו.

פיגור בהלוואה ודחיית תשלום מאושרת הם שני מצבים שונים.

בדחייה שאושרה לפי מתווה, מועדי התשלום משתנים בהתאם להסדר. פיגור, לעומת זאת, מתייחס לאי־עמידה בתשלום לפי המועדים המחייבים את הלווה. לכן אין לספור כל הלוואה שנדחתה כאילו הייתה הלוואה בפיגור.

בהודעת ספטמבר 2024 דיווח בנק ישראל כי כ-80% מסכום התשלומים שנדחה השתייך להלוואות שתקופת דחייתן כבר הסתיימה. הלוואות אלה היו כ-83% ממספר הדחיות. הבנק ציין גם שהרוב המכריע של ההלוואות שתקופת דחייתן הסתיימה חזרו לתשלום סדיר [מקור 5].

הנתונים האלה מתארים את מצב ההלוואות במסגרת המתווה. הם אינם מדד מלא לשיעור הפיגורים בכל שוק האשראי הצרכני.

לכן, אין בסיס להסיק ממספר הדחיות לבדו שהיה בישראל משבר פירעונות רוחבי. כדי לבחון טענה כזאת נדרשים גם נתוני פיגורים, מחיקות חוב ואיכות אשראי לאורך זמן.

התשובה תלויה בקבוצת הזכאות ובתנאי ההסדר.

ללקוחות המעגל הראשון נקבעה במתווה דחייה ללא עלות ריבית בגין הסכום הנדחה. ללקוחות המעגל השני נקבע שהתשלומים הנדחים יישאו ריבית שלא תעלה על שיעור הריבית החוזית [מקור 1].

לכן שני לווים שדחו תשלומים לתקופה זהה יכלו להתמודד עם השלכות כספיות שונות. עצם המילה ״דחייה״ אינה מספיקה כדי לדעת את העלות.

בנק ישראל הדגיש גם בהארכות המאוחרות של המתווה את הצורך לבחון את המחיר הכלכלי הכולל של דחייה נוספת [מקורות 4–5].

לוח הסילוקין מתאר את מועדי התשלום ואת החלוקה בין החזר הקרן לריבית. כאשר מועדי התשלום משתנים, יש צורך להבין כיצד ייראה לוח התשלומים המעודכן.

הבדיקה אינה מסתכמת בשאלה מתי יתחדש החיוב החודשי. צריך להבין גם מתי מסתיימת ההלוואה, מה סכום התשלומים שיידרשו לאחר הדחייה והאם השתנתה העלות הכוללת.

לווים שבוחנים הצעה לשינוי תנאי הלוואה יכולים להיעזר גם במדריך מה קובע את הריבית שלך, ובהסבר על ריבית נומינלית וריבית אפקטיבית.

דחיית תשלומים משנה את מועדי הפירעון של חוב קיים. הלוואה חדשה יוצרת התחייבות נוספת, גם אם הכסף משמש לתשלום התחייבויות קודמות.

ההבחנה חשובה כשמשק בית בוחן אפשרויות להתמודד עם קושי תזרימי. יש הבדל בין הארכת תקופת החזר, שינוי לוח תשלומים, נטילת אשראי נוסף ואיחוד התחייבויות. לכל פעולה מבנה התחייבויות שונה.