מה השתנה באוקטובר 2023?

ב-15 באוקטובר 2023, כשבוע לאחר תחילת המלחמה, פרסם בנק ישראל מתווה סיוע שאומץ על ידי הבנקים. הוא עסק בשלושה סוגי אשראי: משכנתאות, אשראי צרכני ואשראי עסקי, לצד הקלות בריבית על יתרות חובה בחשבון העו״ש ופטור מעמלות מסוימות [מקור 1].

המתווה הבחין בין שתי קבוצות לקוחות.

המעגל הראשון כלל אוכלוסיות שנפגעו ישירות מהמלחמה לפי הקריטריונים שנקבעו, ובהן תושבים בטווח של עד 30 קילומטרים מרצועת עזה, אוכלוסיות שפונו בהתאם להגדרות המתווה, משרתי מילואים ומגויסי צו 8, ובני משפחה מדרגה ראשונה של הרוגים, חטופים ונעדרים.

המעגל השני כלל את יתר לקוחות הבנקים. גם להם ניתנה אפשרות לדחות תשלומים, אך לא באותם תנאים כלכליים.

ההבחנה הזאת הייתה מרכזית: לקוחות המעגל הראשון קיבלו דחייה ללא ריבית על הסכום הנדחה וללא עמלות, בכפוף לתנאי המתווה. במעגל השני הדחייה הייתה ללא עמלת דחייה, אך התשלומים הנדחים נשאו ריבית שלא עלתה על הריבית החוזית [מקור 1].

ב-23 באוקטובר 2023 פורסם מתווה נוסף ללקוחות חברות כרטיסי האשראי, על בסיס הבחנה דומה בין שתי קבוצות הלקוחות [מקור 2].

המשמעות היא שהתגובה לא הייתה מוגבלת להלוואות שניתנו ישירות בבנקים. עם זאת, אין להסיק מכך שכל גוף מימון חוץ־בנקאי בישראל היה מחויב לאותם תנאים.

מתווה הסיוע של הבנקים — מה הוא כלל?

המתווה המתואר בפרק זה פעל בשנים 2023–2024 והסתיים ב-31 בדצמבר 2024. התנאים שלהלן אינם בתוקף כיום.

דחיית תשלומי הלוואות

במתווה המקורי נקבעה אפשרות לדחיית תשלומי הלוואות למשך שלושה חודשים. לגבי המעגל הראשון, הדחייה הייתה ללא חיוב בריבית על הסכום הנדחה וללא עמלות. לגבי המעגל השני, הריבית החוזית המשיכה לחול על התשלומים הנדחים [מקור 1].

המתווה קבע תנאי מינימום, והבנקים יכלו להרחיב את ההקלות לטובת לקוחותיהם.

הדחייה לא הייתה ביטול של ההלוואה. התשלומים שלא שולמו במועד המקורי היו צריכים להשתלב בלוח הפירעון בהתאם למנגנון שנקבע.

אשראי צרכני עד 100,000 ש״ח

באשראי צרכני נקבעה תקרת זכאות של 100,000 ש״ח במצטבר, בהתאם להגדרות המתווה המקורי. זו לא הייתה הצעה להלוואה חדשה של 100,000 ש״ח, אלא מסגרת לדחיית תשלומים על אשראי קיים [מקור 1].

ההבחנה חשובה משום שהמונח ״מתווה אשראי״ עלול ליצור רושם שהמדינה או הבנקים חילקו אשראי חדש. בפועל, רכיב מרכזי במתווה עסק בשינוי מועדי תשלום של התחייבויות קיימות.

יתרות חובה בעו״ש

ללקוחות מסוימים במעגל הראשון נקבעה הטבה של ריבית בשיעור אפס על יתרת חובה בחשבון העו״ש, עד 10,000 ש״ח ולתקופה של שלושה חודשים.

ההטבה לא חלה על כל לקוח שנמצא במינוס. במתווה המקורי היא הוגבלה לקבוצות הזכאות שפורטו וללקוחות שחשבונם היה ביתרת חובה ערב פרסום המתווה. קבוצת המילואים לא נכללה בהטבה הזאת בנוסח המקורי [מקור 1].

לווים שכבר היו בפיגור

המתווה המקורי התייחס גם ללווים שהיו בפיגור לפני פרסומו. עבורם נקבע כי תתאפשר דחייה עד לתקופה שאינה עולה על 180 יום מתחילת הפיגור.

בנוסף נקבע שהמתווה אינו חל על לווה שכבר נמצא בהליך משפטי [מקור 1].

לכן, עצם קיומו של חוב שלא שולם במועד לא העניק בהכרח זכאות בלתי מוגבלת לדחייה. היה צורך לבדוק את מועד תחילת הפיגור ואת התנאים הרלוונטיים.

מה הנתונים מראים על האשראי הצרכני בישראל?

כמה הלוואות נדחו?

הודעות בנק ישראל מאפשרות לעקוב אחר התרחבות השימוש במתווה לאורך המלחמה.

בסוף נובמבר 2023 דיווח בנק ישראל על כ-278 אלף הלוואות שנדחו, בסכום תשלומים של כ-4.8 מיליארד ש״ח [מקור 3]. עד סוף מאי 2024 גדל מספרן לכ-390 אלף, בסכום של כ-8.2 מיליארד ש״ח [מקור 4]. נתונים אלה מתייחסים לכלל מגזרי האשראי במתווה — משכנתאות, אשראי צרכני ואשראי עסקי — ומרבית הסכום הכספי שנדחה היה במגזר העסקי ולא באשראי צרכני [מקורות 3, 4].

בסוף אוגוסט 2024 עמד הנתון המצטבר על כ-460 אלף הלוואות וכ-9 מיליארד ש״ח. כ-73% ממספר ההלוואות שנדחו היו במגזר משקי הבית, אך משקי הבית היו אחראים לכ-40% מהסכומים שנדחו [מקור 5].

ההבדל בין חלקם במספר ההלוואות לבין חלקם בסכום הכספי מראה מדוע אסור להסיק מסקנות רק ממספר ההלוואות. הנתונים כוללים סוגי אשראי שונים וסכומי דחייה שונים.

חשוב גם להבחין בין סכום התשלומים שנדחו לבין יתרת החוב הכוללת של ההלוואות. תשעה מיליארד ש״ח של תשלומים נדחים אינם תשעה מיליארד ש״ח של הלוואות חדשות, ואינם בהכרח תשעה מיליארד ש״ח של חובות שלא יוחזרו.

איך נראו הפיגורים?

פיגור בהלוואה ודחיית תשלום מאושרת הם שני מצבים שונים.

בדחייה שאושרה לפי מתווה, מועדי התשלום משתנים בהתאם להסדר. פיגור, לעומת זאת, מתייחס לאי־עמידה בתשלום לפי המועדים המחייבים את הלווה. לכן אין לספור כל הלוואה שנדחתה כאילו הייתה הלוואה בפיגור.

בהודעת ספטמבר 2024 דיווח בנק ישראל כי כ-80% מסכום התשלומים שנדחה השתייך להלוואות שתקופת דחייתן כבר הסתיימה. הלוואות אלה היו כ-83% ממספר הדחיות. הבנק ציין גם שהרוב המכריע של ההלוואות שתקופת דחייתן הסתיימה חזרו לתשלום סדיר [מקור 5].

הנתונים האלה מתארים את מצב ההלוואות במסגרת המתווה. הם אינם מדד מלא לשיעור הפיגורים בכל שוק האשראי הצרכני.

לכן, אין בסיס להסיק ממספר הדחיות לבדו שהיה בישראל משבר פירעונות רוחבי. כדי לבחון טענה כזאת נדרשים גם נתוני פיגורים, מחיקות חוב ואיכות אשראי לאורך זמן.

מה דחיית תשלום עושה להלוואה?

דחיית תשלומים נותנת מרווח זמן שבו הלווה אינו נדרש לשלם את התשלומים שנכללו בדחייה. אבל היא אינה מבטלת אוטומטית את החוב.

במתווה הבנקאי המקורי נקבע שבאשראי צרכני התשלומים הנדחים יתווספו לסוף תקופת ההלוואה [מקור 1]. המשמעות היא שינוי בלוח התשלומים: תשלומים שלא שולמו במועדם המקורי מועברים למועד מאוחר יותר.

האם הריבית ממשיכה להיצבר?

התשובה תלויה בקבוצת הזכאות ובתנאי ההסדר.

ללקוחות המעגל הראשון נקבעה במתווה דחייה ללא עלות ריבית בגין הסכום הנדחה. ללקוחות המעגל השני נקבע שהתשלומים הנדחים יישאו ריבית שלא תעלה על שיעור הריבית החוזית [מקור 1].

לכן שני לווים שדחו תשלומים לתקופה זהה יכלו להתמודד עם השלכות כספיות שונות. עצם המילה ״דחייה״ אינה מספיקה כדי לדעת את העלות.

בנק ישראל הדגיש גם בהארכות המאוחרות של המתווה את הצורך לבחון את המחיר הכלכלי הכולל של דחייה נוספת [מקורות 4–5].

מה קורה ללוח הסילוקין?

לוח הסילוקין מתאר את מועדי התשלום ואת החלוקה בין החזר הקרן לריבית. כאשר מועדי התשלום משתנים, יש צורך להבין כיצד ייראה לוח התשלומים המעודכן.

הבדיקה אינה מסתכמת בשאלה מתי יתחדש החיוב החודשי. צריך להבין גם מתי מסתיימת ההלוואה, מה סכום התשלומים שיידרשו לאחר הדחייה והאם השתנתה העלות הכוללת.

לווים שבוחנים הצעה לשינוי תנאי הלוואה יכולים להיעזר גם במדריך מה קובע את הריבית שלך, ובהסבר על ריבית נומינלית וריבית אפקטיבית.

דחייה לעומת הלוואה חדשה

דחיית תשלומים משנה את מועדי הפירעון של חוב קיים. הלוואה חדשה יוצרת התחייבות נוספת, גם אם הכסף משמש לתשלום התחייבויות קודמות.

ההבחנה חשובה כשמשק בית בוחן אפשרויות להתמודד עם קושי תזרימי. יש הבדל בין הארכת תקופת החזר, שינוי לוח תשלומים, נטילת אשראי נוסף ואיחוד התחייבויות. לכל פעולה מבנה התחייבויות שונה.

כיצד השתנה המתווה במהלך 2024?

המתווה לא נשאר קבוע מאז אוקטובר 2023. בנק ישראל הרחיב והאריך אותו בהתאם להתפתחויות המלחמה.

בדצמבר 2023 פורסמה הארכה שאפשרה, בתנאים שנקבעו, להגיע לדחייה מצטברת של עד שישה חודשים [מקור 3].

ביוני 2024 הוארכה תקופת הגשת הבקשות עד 30 בספטמבר 2024, ותקופת הדחייה המצטברת המרבית במסגרת המתווה הגיעה לתשעה חודשים [מקור 4].

בספטמבר 2024 הודיע בנק ישראל על הארכה נוספת עד 31 בדצמבר 2024. במסגרת ההארכה נקבעה אפשרות לדחייה מצטברת של עד 12 חודשים לאוכלוסיות מסוימות, ובהן תושבי יישובים בצפון שהוגדרו במתווה ומשרתי מילואים פעילים בתקופה שנקבעה [מקור 5].

במקביל בוצעו התאמות בקבוצות הזכאות. למשל, בהארכת ספטמבר צומצמה ההגדרה הגיאוגרפית של קבוצת הזכאות בדרום מטווח של עד 30 קילומטרים מרצועת עזה לטווח של עד שבעה קילומטרים, בכפוף ליתר התנאים [מקור 5].

המשמעות ההיסטורית היא שאין ״מתווה חרבות ברזל״ אחד שאפשר לתאר באמצעות רשימת תנאים קבועה. תנאי הזכאות השתנו לאורך התקופה, ולכן יש לבחון כל הוראה ביחס למועד שבו פורסמה.

מה מצב האשראי הצרכני בישראל בשנת 2026?

הנתונים ההיסטוריים על דחיית הלוואות אינם מתארים כשלעצמם את מצב שוק האשראי בשנת 2026.

בהחלטת הריבית מ-1 בספטמבר 2026 הוריד בנק ישראל את הריבית לרמה של 3.25%. ההודעה מתארת המשך צמיחה מתונה של האשראי הצרכני למשקי הבית מכלל המקורות, לצד שיעורי פיגורים נמוכים במגזרי הפעילות [מקור 6].

זוהי תמונת מצב מאקרו־כלכלית. היא אינה שוללת אפשרות שמשקי בית מסוימים מתמודדים עם קשיי החזר, ואינה מבטיחה שכל בקשת אשראי תאושר.

היא גם אינה מוכיחה שכל השלכות המלחמה על משקי הבית הסתיימו. היא כן מחייבת זהירות בשימוש בכותרת ״משבר אשראי צרכני״ כקביעה עובדתית על כלל השוק.

למי שבוחן כיום אשראי צרכני בישראל, נקודות הבדיקה כוללות את ההכנסה הפנויה, התחייבויות קיימות, עלות האשראי הכוללת, תנאי ההחזר והאפשרות להתמודד עם שינוי בהכנסה.

מידע נוסף על תהליך קבלת האשראי ועל מצבים שבהם בקשה אינה מאושרת מופיע במדריך סירוב אשראי — למה זה קורה ומה עושים.

שאלות נפוצות על אשראי צרכני והלוואות בזמן מלחמה

סיכום: מה באמת קרה?

בשנים 2023–2024 הפעילו בנק ישראל והמערכת הבנקאית מנגנון רחב לדחיית תשלומי הלוואות ולהקלות נוספות, תוך הבחנה בין קבוצות שנפגעו ישירות מהמלחמה לבין יתר הלקוחות.

הנתונים מצביעים על שימוש בהיקף נרחב במתווה ועל חזרה לתשלום סדיר של הלוואות רבות שתקופת דחייתן הסתיימה. הם אינם מצדיקים, בפני עצמם, תיאור של כלל שוק האשראי הצרכני כמשבר פירעונות.

עבור הלווים, ההבחנה המרכזית היא בין הקלה תזרימית לבין הפחתת חוב. דחיית תשלום יכולה לשנות את מועד ההחזר, אך השפעתה על העלות הכוללת תלויה בתנאי ההסדר.

מקורות

  1. בנק ישראל, 15.10.2023 — מתווה הסיוע המקורי. הגדרת מעגלי הזכאות, דחיית אשראי צרכני עד 100,000 ש״ח, יתרות חובה והוראות לגבי פיגור קודם. בנק ישראל, 15.10.2023
  2. בנק ישראל, 23.10.2023 — מתווה סיוע ללקוחות חברות כרטיסי האשראי. הרחבת ההקלות ללקוחות חברות כרטיסי האשראי ותנאי הדחייה בשתי קבוצות הזכאות. בנק ישראל, 23.10.2023
  3. בנק ישראל, 17.12.2023 — הרחבת מתווה הסיוע. נתוני סוף נובמבר 2023 והארכת תקופת הדחייה המצטברת. בנק ישראל, 17.12.2023
  4. בנק ישראל, 23.6.2024 — הארכת מתווה הסיוע. נתוני סוף מאי 2024, שיעור התשלומים הנדחים של משקי הבית והארכה עד תשעה חודשים במצטבר. בנק ישראל, 23.6.2024
  5. בנק ישראל, 22.9.2024 — הארכת מתווה הסיוע עד סוף 2024. נתוני סוף אוגוסט 2024, מצב סיום הדחיות, התאמות בקבוצות הזכאות והאפשרות לדחייה של עד 12 חודשים לקבוצות מסוימות. בנק ישראל, 22.9.2024
  6. בנק ישראל, 1.9.2026 — החלטת הריבית. שיעור הריבית והערכת בנק ישראל את מצב האשראי הצרכני והפיגורים במועד ההודעה. בנק ישראל, 1.9.2026

EasyLoan

התכנים מתארים את המוצרים כפי שיפעלו לאחר ההשקה. כרגע ניתן להשאיר פרטים ולהצטרף לרשימת המתעניינים.

להשארת פרטים