ממה מורכבת העלות של ניכיון שיקים?

כשעסק מקבל שיק שמועד הפירעון שלו עדיין לא הגיע, הסכום הרשום עליו אינו בהכרח הסכום שיתקבל אם יבחר לנכות אותו לפני המועד.

ההפרש בין סכום השיק לבין הסכום שמתקבל בפועל יכול לכלול כמה רכיבים. חלקם קשורים לזמן שנותר עד לפירעון, ואחרים לתנאי העסקה ולהוצאות שנקבעו בהסכם.

לכן, כאשר בוחנים עלות ניכיון שיקים, חשוב להבין לא רק מהו שיעור הניכיון המוצג בהצעה, אלא גם כיצד מחשבים אותו ועל איזה סכום.

שיעור הניכיון והקשר למועד הפירעון של השיק

שיעור הניכיון הוא אחד הנתונים המרכזיים בחישוב עלות העסקה.

הוא עשוי להיקבע לפי תקופת הזמן שנותרה עד למועד הפירעון, מאפייני השיק, פרטי העסקה והערכת הסיכון של הגורם שמבצע את הניכיון.

נניח שלעסק יש שני שיקים באותו סכום. הראשון מיועד לפירעון בעוד 30 יום והשני בעוד 90 יום.

גם אם שיעור הניכיון לתקופת חישוב מסוימת זהה, העלות המצטברת עשויה להיות שונה משום שתקופת המימון אינה זהה.

אבל יש כאן נקודה נוספת: לא כל הצעת ניכיון משתמשת באותה שיטת חישוב.

למשל, יש לברר אם השיעור המוצג הוא לתקופה מסוימת, אם החישוב נעשה לפי ימים או חודשים, ואם קיימת שיטת חישוב אחרת שנקבעה בהסכם.

לכן הביטוי ״עמלת ניכיון״ אינו מספק לבדו מידע על הסכום שינוכה מהשיק.

כדי להשוות בין הצעות, צריך לקבל את החישוב הכספי עצמו ולא להסתפק באחוז המוצג.

עמלות נוספות — מה לבקש בכתב

מעבר לרכיב הניכיון, הצעת העסקה עשויה לכלול חיובים נוספים.

אלה אינם חיובים אחידים שחלים בהכרח בכל עסקה. קיומם וסכומם תלויים בהצעה ובתנאים שנקבעו.

בעסקה שעליה חל חוק אשראי הוגן, חלק מהפרטים האלה צריכים להימסר מראש (ראו להלן). בכל מקרה אפשר לבקש פירוט בכתב של כל רכיבי העלות, ובמיוחד:

- חיובים נוספים מעבר לשיעור הניכיון.

- עלויות הקשורות לבדיקת השיק או לטיפול בעסקה, אם נקבעו.

- עלויות אפשריות במקרה של אי־פירעון השיק.

- חיובים הנובעים מביטול עסקה או משינוי בתנאיה, ככל שקיימים.

- הסכום הסופי שיועבר לעסק לאחר כל הניכויים.

נניח שבהצעה מסוימת מופיע רכיב ניכיון של 300 ₪, אך נקבע חיוב נוסף של 50 ₪.

במקרה כזה העלות הכוללת אינה 300 ₪ אלא 350 ₪, בהנחה שאין חיובים נוספים.

ההבדל חשוב משום שבסופו של דבר העסק מתכנן את תזרים המזומנים לפי הסכום שייכנס לחשבון, ולא לפי הסכום הרשום על השיק.

ניכיון שיקים וחוק אשראי הוגן

חוק אשראי הוגן עוסק גם בחוזה הלוואה שעניינו ניכיון שטר, בהתאם להגדרות החוק ולתחולתו. בעסקה שעליה חלות ההוראות הרלוונטיות, על המלווה למסור ללווה, לפני ביצוע הניכיון, מסמך משלים הכולל בין היתר: סכום השיק, כל סכום שינוכה ממנו, הסכום שיתקבל בפועל ושיעור עלות האשראי בפועל. כלומר, בעסקה כזו חלק מהפרטים שברשימה למעלה אינם בקשה בלבד — הם צריכים להימסר מראש. [מקור 3]

חוק אשראי הוגן מגדיר ״לווה״ כיחיד, או כתאגיד מסוג שנקבע לפי הוראות החוק. לכן בעסקה שבה הלווה הוא תאגיד שאינו מסוג כזה, יש לבחון בנפרד אם הוראות החוק חלות עליה כלל. [מקור 3]

חובת הגילוי ותקרת העלות הן שני מנגנונים נפרדים; תחולתם נבחנת בנפרד.

התוספת הראשונה לחוק, הקובעת את שיעור עלות האשראי המרבי, מחריגה הלוואה שניתנה לעוסק שלא לשימוש אישי, ביתי או משפחתי, שעניינה ניכיון שטר שמשך מי שאינו הלווה. לכן אין להניח שתקרת עלות האשראי הרגילה חלה על כל ניכיון של שיק עסקי. אותה החרגה חלה גם לעניין שיעור ריבית הפיגורים המרבי שבתוספת השנייה. משום כך יש חשיבות מיוחדת לבדיקת העלות הכוללת ולקבלת החישוב הכספי המלא. [מקור 3]

ככל שהוראות החוק אינן חלות על העסקה, המסגרת היחידה שקובעת את העלות ואת התנאים היא ההסכם עצמו — ולכן חשיבות בדיקתו גדולה יותר, לא קטנה.

עלות כוללת מול שיעור ״לחודש״

אחד המקומות שבהם קל לטעות בהשוואה הוא השימוש בשיעור לתקופה קצרה.

שיעור שמוצג ״לחודש״ אינו מתאר בהכרח את מלוא העלות של עסקה שנמשכת כמה חודשים.

אם שיעור הניכיון מחושב לפי תקופת זמן, צריך לדעת כיצד מחושבים ימים שאינם חודש מלא, אם החישוב ליניארי או מבוסס על שיטה אחרת, ומהו הסכום שעליו הוא חל.

בנוסף, יש להבחין בין שיעור הניכיון לבין העלות ביחס לסכום הכסף שהעסק מקבל בפועל.

לדוגמה, כאשר מנכים עלות מראש מסכום השיק, העסק מקבל פחות מהערך הנקוב שלו. לכן שיעור העלות ביחס לכסף שהתקבל עשוי להיות שונה משיעור הניכיון שהוצג.

ההבחנה בין שיעורים, בסיסי חישוב ועלות בפועל קשורה גם לנושא הרחב של ריבית נומינלית מול ריבית אפקטיבית.

עם זאת, אין להניח שכל עסקת ניכיון מחושבת או מסווגת באותו אופן כמו הלוואה רגילה.

דוגמה מספרית: כמה עולה לנכות שיק?

כדי לראות כיצד הרכיבים משפיעים על הסכום שמתקבל, נשתמש בדוגמה חישובית.

המספרים להמחשה בלבד. הם אינם תעריף של גוף מסוים, אינם משקפים שיעור מקובל בשוק ואינם הצעת מימון.

נניח שעסק מחזיק בשיק על סך 10,000 ₪, שמועד הפירעון שלו בעוד 90 יום.

לצורך הדוגמה בלבד, נניח שההצעה קובעת שיעור ניכיון פשוט של 1% לכל תקופה של 30 יום, המחושב על מלוא הסכום הנקוב בשיק, ללא ריבית דריבית.

בנוסף, נניח שנקבע חיוב חד־פעמי של 50 ₪, ושאין עלויות נוספות.

רכיבסכום או נתון
סכום השיק10,000 ₪
זמן עד לפירעון90 יום
שיעור ניכיון בדוגמה1% לכל 30 יום
מספר תקופות חישוב3
עלות הניכיון300 ₪
חיוב נוסף50 ₪
עלות כוללת350 ₪
סכום נטו שמתקבל9,650 ₪
המספרים להמחשה בלבד. הם אינם תעריף של גוף מסוים, אינם משקפים שיעור מקובל בשוק ואינם הצעת מימון.

החישוב פשוט:

עלות הניכיון: 10,000 × 1% × 3 = 300 ₪.

העלות הכוללת: 300 + 50 = 350 ₪.

הסכום שיתקבל: 10,000 פחות 350 = 9,650 ₪.

בדוגמה הזאת העסק מקבל 9,650 ₪ כנגד שיק שערכו הנקוב 10,000 ₪.

ומה שיעור העלות ביחס לסכום שהתקבל?

אם מחלקים את העלות הכוללת, 350 ₪, בסכום נטו שהתקבל, 9,650 ₪, מתקבל שיעור של כ־3.63% לתקופת העסקה בת 90 הימים.

זה אינו שיעור שנתי ואינו חישוב של ריבית אפקטיבית שנתית. הוא מציג רק את היחס בין העלות הכוללת לבין הכסף שהתקבל בפועל בדוגמה.

אפשר לראות כאן מדוע הצגת שיעור של 1% לתקופת חישוב אינה מספיקה להבנת העסקה כולה.

כדי להשוות הצעות אמיתיות, יש להשתמש בשיטת החישוב ובכל החיובים שנקבעו בכל הצעה, ולא להניח שהם זהים לדוגמה.

מה בודקים על השיק ועל מושך השיק?

עלות העסקה היא רק חלק מהבדיקה.

לפני ביצוע ניכיון שיקים, יש משמעות גם לפרטי השיק, לזהות מושך השיק, למועד הפירעון ולמידע הזמין על החשבון שממנו הוא נמשך.

הבדיקות אינן מבטיחות שהשיק ייפרע, אך הן מאפשרות לזהות נתונים שמחייבים בירור נוסף.

חשבון מוגבל — מה זה ואיך בודקים?

בנק ישראל מפרסם מידע על חשבונות ולקוחות מוגבלים בהתאם למסגרת חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ״א–1981.

לפי מסמך ההסבר של בנק ישראל, הגבלה בנקאית רגילה מתייחסת לחשבון שבו נצברו לפחות 10 שיקים ללא כיסוי שטרם חלפה שנה מהחזרתם. תקופת ההגבלה הרגילה היא שנה, ואילו תקופת הגבלה חמורה היא שנתיים. [מקור 1]

בנק ישראל מסביר גם שהבנק לא יכבד שיקים שנמשכו על חשבון מוגבל. [מקור 1]

לכן כאשר מתקבל שיק המיועד לניכיון, בדיקת מצב החשבון שממנו נמשך היא אחת מנקודות הבדיקה האפשריות.

איך מבצעים את הבדיקה?

בנק ישראל מפעיל שירות מקוון בשם ״איתור חשבונות מוגבלים לפי פרטי חשבון״.

השירות מאפשר להזין את מספר החשבון, מספר הסניף וקוד הבנק ולבצע בדיקה במאגר. [מקור 2]

השירות זמין באתר איתור החשבונות המוגבלים של בנק ישראל.

פרטי החשבון לבדיקה לקוחים מהשיק עצמו. יש להשתמש בהם לצורך הבדיקה בלבד, ולא לשמור או לרכז אותם מעבר לכך.

חשוב להבין את מגבלות השירות.

בנק ישראל מציין במפורש: ״הבדיקה במאגר אינה מתקפת את קיום החשבון או הסטטוס בבנק.״ בנוסף, המידע המפורסם כפוף למגבלות המאגר ולכללי הפרסום. [מקור 2]

לכן תוצאה שאינה מציגה הגבלה אינה ערובה לכך שהשיק יכובד במועד הפירעון.

גם כאשר לא אותרה הגבלה, עדיין ייתכנו נסיבות אחרות שבגללן שיק לא ייפרע.

בנק ישראל מתאר, למשל, החזרת שיק בשל היעדר כיסוי מספיק, וכן סיבות אחרות להחזרת שיקים, כגון בעיות בחתימה או הוראה לביטול השיק. [מקור 1]

הבדיקה במאגר היא אפוא מקור מידע מסוים על החשבון, ולא בדיקה מלאה של יכולת הפירעון של מושך השיק.

שיק מעותד מול שיק לתאריך קרוב

שיק מעותד הוא שיק שנקוב בו מועד פירעון עתידי.

מבחינת חישוב העלות, מספר הימים שנותרו עד למועד הזה עשוי להיות משמעותי.

למשל, שיק שמועדו בעוד שבועיים ושיק שמועדו בעוד ארבעה חודשים אינם יוצרים אותה תקופת המתנה.

אם העלות מחושבת לפי משך התקופה, ההבדל בזמן עשוי להשפיע על הסכום שינוכה.

אבל תאריך הפירעון אינו הנתון היחיד שיש לבדוק.

יש לבחון גם את הסכום, פרטי מושך השיק, זהות המוטב, ההגבלות הרשומות על גבי השיק ואת התאמתו לתנאי העסקה המוצעת.

שיק שעליו מופיעות הוראות מגבילות או פרטים המחייבים בירור אינו שקול בהכרח לשיק אחר באותו סכום ובאותו מועד.

לכן בהשוואה בין שיקים שונים יש להפריד בין שאלת העלות לבין שאלת האפשרות לבצע את העסקה בתנאים המוצעים.

מה קורה אם השיק חוזר?

אחת השאלות החשובות בעסקת ניכיון היא מה קורה אם השיק אינו נפרע במועדו.

התשובה תלויה במבנה העסקה, בזכויות הצדדים ובהוראות ההסכם.

אין להניח שכל עסקאות הניכיון מטילות את אותן התחייבויות על מי שמסר את השיק לניכיון.

לכן לפני חתימה יש לברר מי נושא בסיכון במקרה של אי־פירעון, אם קיימת התחייבות להשבת כספים, ומהם התנאים להפעלת זכויות כלפי הצדדים.

צריך גם לבדוק אם ההסכם כולל חיובים נוספים במקרה כזה, כיצד הם מחושבים ובאילו נסיבות הם חלים.

דוגמה להמחשה:

עסק מסר שיק לניכיון וקיבל תמורתו סכום נטו. כשהגיע מועד הפירעון, השיק לא כובד.

מכאן ואילך, אי אפשר לקבוע את התוצאה רק לפי העובדה שבוצעה עסקת ניכיון.

יש לבחון את ההסכם ואת המסגרת המשפטית החלה: האם נקבעה זכות חזרה כלפי מוסר השיק, אילו התחייבויות קיימות, ואילו פעולות רשאי כל צד לנקוט.

גם הסיבה להחזרת השיק עשויה להיות רלוונטית לבירור.

בנק ישראל מסביר כי שיק יכול לחזור בשל היעדר כיסוי מספיק או בשל סיבות אחרות, וכי בנסיבות מסוימות נבדק גם קיומו של כיסוי כאשר קיימת סיבת החזרה נוספת. [מקור 1]

לכן אין להסתפק במשפט כללי כגון ״אם השיק חוזר, העסקה מתבטלת״ או ״הגורם המנכה סופג את ההפסד״. שתי האמירות עלולות להיות שגויות ביחס לעסקה מסוימת.

השאלה המעשית היא מה נקבע בהסכם שעליו חותמים.

אילו מסמכים נדרשים בדרך כלל לעסקת ניכיון?

המסמכים הנדרשים תלויים בגורם שמבצע את הניכיון, בזהות הצדדים, במאפייני השיק ובדרישות החלות על העסקה.

אין רשימה אחת שמבטיחה כי כל עסקת ניכיון תתבצע על בסיס אותם מסמכים.

לצורך בירור הדרישות אפשר לשאול את הגורם המנכה אילו פרטים ומסמכים הוא מבקש לקבל, ומהי מטרת כל מסמך.

בין הנושאים שאפשר לברר:

- זיהוי הצדדים: אילו פרטי זיהוי נדרשים ממי שמוסר את השיק וממי שפועל בשמו.

- פרטי העסק: אם השיק נמסר במסגרת פעילות עסקית, אילו מסמכי עסק או פרטי תאגיד נדרשים.

- פרטי השיק: אילו נתונים על השיק יש למסור ובאיזה אופן.

- הרקע לעסקה: האם נדרש מידע או תיעוד על העסקה שבגינה התקבל השיק.

- פרטי חשבון להעברת הכספים: אילו פרטים נדרשים לצורך ביצוע התשלום.

- מסמכי ההתקשרות: אילו מסמכים יש לקרוא ולחתום עליהם לפני ביצוע הניכיון.

אלה נושאים לבירור, ולא קביעה שכל אחד מהמסמכים נדרש בכל מקרה.

כאשר נדרשים מסמכים נוספים, אפשר לברר מה הם נועדו לאמת, האם קיימת דרישה חוקית או חוזית למסירתם וכיצד יטופל המידע שנמסר.

חשוב גם להבחין בין מסמך שנועד לצורך זיהוי ובדיקת העסקה לבין מסמך שיוצר התחייבות כספית או משפטית.

חתימה על התחייבות אינה פעולה טכנית בלבד, ולכן יש לקרוא את משמעותה בנפרד מרשימת המסמכים המנהליים.

מי מבצע את הניכיון?

גוף שמבצע ניכיון שיקים אינו בהכרח בנק. נותני אשראי חוץ־בנקאיים כפופים לפיקוח רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים ולהגדרותיו. לפני העסקה אפשר לבקש את השם המשפטי המלא של הגוף, מספר התאגיד ומספר הרישיון הנטען, ולאמת אותם במידת הצורך במוקד השירות שלה בטלפון ‎*3002. רישיון לפעילות פיננסית אחרת אינו מהווה כשלעצמו רישיון לביצוע ניכיון שיקים. אין להסיק קיום רישיון מעצם קיומו של אתר, שם מסחרי או משרד. אם לא ניתן לאמת את פרטי הרישיון, הבדיקה עדיין לא הושלמה. [מקור 4]

נקודות לבדיקה בהסכם הניכיון

הצעת מחיר יכולה להיות קצרה, אך ההסכם הוא המקום שבו נקבעות זכויות הצדדים והתחייבויותיהם.

לפני ביצוע ניכיון שיקים אפשר לעבור על כמה שאלות מרכזיות.

מהו הסכום המדויק שמתקבל?

יש להבחין בין הסכום הנקוב בשיק, עלות הניכיון, חיובים נוספים והסכום נטו שיועבר.

אם ההצעה כוללת רק שיעור באחוזים, אפשר לבקש חישוב כספי מפורט.

כיצד נקבעת העלות?

יש לברר מהי תקופת החישוב, כיצד מתייחסים לחלקי תקופה, האם קיימים חיובים קבועים ומה קורה אם חל שינוי במועד הרלוונטי לעסקה.

הנתונים האלה חשובים במיוחד כאשר משווים בין הצעות בעלות מבנה שונה.

מתי מועבר הכסף?

יש להבחין בין מועד מסירת השיק, מועד השלמת הבדיקות, מועד ההתקשרות ומועד העברת הכספים.

אין להסיק מהצגת הצעה שמועד התשלום כבר נקבע או שהעסקה כבר סוכמה.

מי נושא בסיכון אם השיק אינו נפרע?

יש לבדוק אם ההסכם כולל זכות חזרה כלפי מוסר השיק, התחייבות להשבת סכומים או מנגנון אחר לטיפול באי־פירעון.

השאלה אינה רק אם קיימת התחייבות, אלא גם מה היקפה ומתי ניתן להפעילה.

אילו חיובים עשויים להתווסף בהמשך?

יש לברר אם נקבעו חיובים הקשורים להחזרת השיק, לטיפול בגבייה, לשינויים בעסקה או לנסיבות אחרות.

חיוב שאינו חלק מהסכום המנוכה בתחילת העסקה עדיין עשוי להיות משמעותי אם מתקיימים התנאים להפעלתו.

אילו התחייבויות נמשכות לאחר קבלת הכסף?

קבלת הסכום נטו אינה מלמדת בהכרח שכל ההתחייבויות של מוסר השיק הסתיימו.

לכן יש לקרוא את ההוראות שעוסקות באחריות הצדדים, במסירת הודעות, בטיפול במחלוקות ובסיום ההתקשרות.

המטרה היא להבין לא רק כמה כסף יתקבל ביום העסקה, אלא גם אילו התחייבויות נשארות לאחר מכן.

איך משווים בין שתי הצעות לניכיון שיקים?

כדי להשוות הצעות, אפשר לרכז את הנתונים בטבלה אחת.

נתון לבדיקההצעה א׳הצעה ב׳
סכום השיקלפי השיקלפי השיק
מועד הפירעוןלפי השיקלפי השיק
שיעור הניכיוןלפי ההצעהלפי ההצעה
שיטת חישוב העלותלפי ההסכםלפי ההסכם
חיובים נוספיםלפי ההצעהלפי ההצעה
עלות כוללתסכום מחושבסכום מחושב
סכום נטו שיתקבלסכום מחושבסכום מחושב
מועד העברת הכסףלפי התנאיםלפי התנאים
אחריות במקרה של אי־פירעוןלפי ההסכםלפי ההסכם
הטבלה מאפשרת להשוות לא רק בין שני אחוזים, אלא בין שתי עסקאות שלמות.

ייתכן שבהצעה אחת הסכום נטו גבוה יותר, אך קיימות בה התחייבויות אחרות במקרה של אי־פירעון. ייתכן גם ששתי הצעות מציגות שיעור ניכיון דומה, אך כוללות חיובים נוספים שונים.

לכן ההשוואה אינה מסתיימת בסכום שמתקבל בתחילת העסקה.

למידע כללי על ניכיון שיקים ב-EasyLoan, כפי שיפעל לאחר ההשקה, ראו את העמוד ניכיון שיקים.

קריאה נוספת

שאלות נפוצות

מקורות

  1. בנק ישראל — ״דברים ששווה לדעת על חשבונות מוגבלים״ בנק ישראל — ״דברים ששווה לדעת על חשבונות מוגבלים״
  2. בנק ישראל — איתור חשבונות מוגבלים לפי פרטי חשבון בנק ישראל — איתור חשבונות מוגבלים לפי פרטי חשבון
  3. חוק אשראי הוגן, התשנ״ג–1993 — סעיף 15ב(א)(2), התוספת הראשונה פרט (4), סעיפים 1 ו־15ג — נוסח החוק, נבו חוק אשראי הוגן, התשנ״ג–1993 — סעיף 15ב(א)(2), התוספת הראשונה פרט (4), סעיפים 1 ו־15ג — נוסח החוק, נבו
  4. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון — פנייה לרשות רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון — פנייה לרשות

EasyLoan

התכנים מתארים את המוצרים כפי שיפעלו לאחר ההשקה. כרגע ניתן להשאיר פרטים ולהצטרף לרשימת המתעניינים.

להשארת פרטים